מסעדת בומביקס מורי – מסע לדרך המשי

בומביקס מורי, מסעדת דרך המשי, היא מסעדה מעוצבת הלוקחת את המבקרים בה למסע בדרך המשי ומגישה שפע טעמים שמגרים את החושים בתבלינים וריחות עשירים. הביקור במסעדה, הנמצאת בקרית אונו, הוא הרבה יותר מארוחה, הוא חוויה של חו"ל. משמעות השם בומביקס מורי היא פרפר המשי, המסעדה, השייכת לבעלי ה"זליק" הותיק, נקראה על שמו כי הוא טווה חוטי משי והמסעדה לוקחת את מבקריה לדרך המשי דרך האוירה, המנות, הריחות והטעמים.

הגענו לבומביקס מורי בערב חנוכה גשום ביותר. זוג עם נערה מתבגרת. שמענו מכמה זוגות חברים שהמסעדה טובה, אבל רק כשהגענו הבנו שהאוכל הוא רק חלק מהחוויה פה, שהמסעדה היא ממש טיול לדרך המשי ומכל המבחינות, החל מהעיצוב הלא שגרתי שלה. המסעדה מעוצבת כמו גן עדן טרופי עם צמחיה ואלמנטים אורינטאליים וכשיושבים בה מרגישים בחו"ל. 

המסעדה בנויה בחצי עיגול סביב בר המשקאות (ניתן לשבת לארוחות ושתיה על הבר). מסביב מאורגנים השולחנות בשתי שורות כשיש עוד שורה אחת בחוץ שפתוחה כשמזג האויר נעים. בערב התאורה רכה ורומנטית ובשל המבנה המעוגל יש יותר אינטימיות. יש גם כסאות וגם ספות. 

תפריט המסעדה מטייל בדרך המשי ויש בו מנות מפרס, בוכרה, סין, יפן, תאילנד ובטח פספסתי משהו. התפריט אינו כשר (אם כי ש בו מנות "כשרות" ומנות לטבעונים) וכולל בקר ועוף, דגים ופירות ים והמון ירקות. בגלל שחלקנו את המנות הזמנו בעיקר מנות יש בקר ועוף שיתאימו לכולנו.

פתיחים

לפתיחים הזמנו גוז'גוז'ה שחלמתי עליה מרגע שגיליתי את המסעדה, מרק וון טון, באן פרגית וכנפיים ללא עצם.

גוז'גוז'ה – מאפה בוכרי ממולא בשר בקר מוגש עם ירקות טריים וטחינה. אני מאוד אוהבת כיסוני בשר של כל  העדות. הגוז'גוז'ה הבוכרית לא הכזיבה וחיסלנו את שלושת הכיסונים מייד בליווי הטחינה והסלט הרענן. 

מרק וון טון – מנה גדולה של מרק עוף צח עם ירקות אסיאתיים וכיסונים במילוי פרגית. מרק עדין מאוד אך עשיר  בגוון שחמחם, עם כיסונים טעימים וירק.  ההמלצה היחידה שלי היא שאם אתם מזמינים כמה מנות ראשונות וחולקים, תתחילו עם המרק, הוא מאוד עדין וטעמו יחוויר אחרי המנות המתובלות יותר, כו מנת הכנפיים (וזה חבל כי המרק הזה טעים). 

באן פרגית – לחמניית באן מאודה עם פרגית בקארי עגבניות וחמאת קשיו, כוסברה, נענע, חסה משי, צנונית,  בוטנים וצ'ילי. הוגשו לנו צמד לחמניות באן בינוניות. המנה הזו נבחרה על ידי בן הזוג שלי. אני קצת חששתי מהקארי והופתעתי לטובה, הקארי לא חריף וטעמו מאוד בולט אך לא משתלט. הלחמניה רכה עד נמסה והירק משתלב היטב. 

כנפיים ללא עצם – כנפיים רכות בטריאקי סריאצ'ה. לגבי המנה הזו התלבטנו. אנחנו לא אוכלים כנפיים בגלל  ההתעסקות איתן ובגלל שהן מאוד שמנות. אני גם חששתי מהחריפות. אז שלושתינו התנפלנו על המנה, שהיתה קצת חריפה לילדה ולהפתעתי דווקא נעמה לי. היעדר העצם הפך את המנה לנוחה לאכילה והרוטב היה פשוט חגיגה! 

כבר במנות הראשונות מצאנו את עצמנו בחגיגה של טעמים, כששתי המנות שאני ממליצה לא לוותר עליהן הן הגוז'גוז'ה והכנפיים ללא עצם.

מנות עיקריות

למנות עיקריות שוב שילבנו טעמים וחלקנו אותן. במסעדה יש יחסית מעט מבוכרה ופרס ויותר אפשרויות לסוגים של קארי וגם מנות בלחמנייה. אגב, יש גם סושי כשחלקו מטוגן שלא הגענו אליו, מה שהשאיר אותנו עם סיבה נוספת לביקור חוזר. אנחנו בחרנו לעיקריות פאד תאי, באטר צ'יקן וחורשט אלו אספנג'.

פאד תאי – אטריות ביצים, גזר, כרוב סיני, נבטים, ביצה, בוטנים, כוסברה וליים עם עוף. את המנה הזו בחרה הבת  שלי. זוהי מנה עדינה יחסית של נודלס שדי מקובלת בארץ עם זו עשירה ומתובלת היטב וטעימה מאוד, ניתן לקבל אותה גם עם נודלס אורז.  אגב, הילדה חשבה ללכת על בטוח ולקחת שניצלונים ופה אציין לשבח את צוות המסעדה שעזר לה לבחור מנה מעניינת יותר, כזו שמצדיקה את היציאה למסעדה והתגלתה כהצלחה גדולה. המנה מגיעה עטופה בקרפ תבלינים. 

פותחים אותו ואוכלים את הנודלס. 

הוסף כיתוב

באטר צ'יקן – פרגית בקארי עגבניות וחמאה עם קשיו, מוגש עם אורז וראיטה מלפפון. כשבחרנו את המנה הזו  התלבטנו. אנחנו לא מחובבי הקארי, אבל השילוב של הקארי עם האורז ומעליו הראיטה הקרירה היה פשוט נהדר, לא חריף מדי עם זאת עוקצני משהו ומענין בפה. את המנה הזו לקח בן הזוג אבל אני גם חלקתי איתו קצת מהמנה. 

חורשט אלו אספנג' – תבשיל בקר, פירות יבשים, עשבי תיבול ולימון פרסי על כופתאות תפוחי אדמה. חורשט הוא  מנה פרסית. אחת המנות שכבר חיכיתי לטעום. הבשר טעים אך סיבי משהו, הרוטב חמצמץ והכופתאות (שמזכירות ניוקי תפוחי אדמה) טעימות אבל חמצמצות מהרוטב.  

כמו שאמרתי אנחנו חלקנו את המנות. השילוב הזה של המנות לקח אותנו לטיול גדול לאורך דרך המשי. אם אתם שמרנים יחסית – קחו את הפאד תאי, אם אתם אוהבי קארי – את הבאטר צ'יקן. 

קינוחים

הקינוחים בבומביקס מורי ברובם מזרחיים משהו, למרות שיש גם פונדנט אבל בשילוב מעניין עם תמרים (לצערנו לא הצלחנו לטעום כי הוא נגמר עקב ריבוי הילדים במסעדה בחג), עוגת גבינה ועוגיות. אנחנו הזמנו כנאפה, עטייף וטארט בנופי.

כנאפה – אטריות קדאיף, גבינת פניר, מי ורדים ופיסטוקים. הכנאפה היה מאוד טרי עם בסיס מלוח מאוד וציפוי  מתוק. את הקינוח הזה פחות אהבתי הגבינה היתה יותר מלוחה ממה שאכלתי בנצרת וזה הפריע לי קצת, אולי בגלל שהיתה פה כמות נדיבה יותר של גבינה. 

עטייף – 3 כיסוני פנקייק ממולאים בגבינת פניר, אגוזים וקינמון, קוקוס עם מי ורדים, בליווי גלידה פיסטוק. בצק  רך וטעים ושילוב של שלושה מילויים שונים. הגבינה נמסה בפה ממש והשתלבה מצויין עם הבצק, המילויים האחרים היו גם טובים מאוד במיוחד האגוזים והקינמון. הגלידה התאימה מאוד לכיסונים והיתה מאוד טעימה גם לבד. 

טארט בנופי – בצק פריך, בננות בטופי ושנטולי קוקוס עם רוטב שוקולד. מהקינוח הזה הצלחתי רק לטעום כי  הנערה טרפה אותו בלי להשאיר פירור. היה טעים! 

מבחינת הקינוחים אני הכי אהבתי את העטייף וטארט הבנופי ומקווה שיצא לי לטעום בהמשך מהפונדנט.

עם הארוחה שתינו רימונדה נהדרת, שילוב מרענן של רימון ולימונדה, יין הבית ובירה. יש במסעדה תפריט משקאות, יינות, בירות ואלכוהול.

ואם חשבתם שראיתם הכל, כשיגיע הרגע ללכת לשרותים פה זה לא עונש. הביקור בשרותים הוא עוד חוויה – שרותים מעוצבים בסגנון המסעדה, עם ציורי קיר, בודהה, ותאורת אורות. אגב, המסעדה עוצבה על ידי ינאי פרישר גוטמן. 

השרות בבומביקס מורי היה מצויין. המנות הוגשו כהרף עדיין, בין מנה למנה פינו וניקו את השולחן והגישו לנו מטליות לחות וקיסמים ובדקו אם הכל בסדר. כשהנערה בקשה מים, הביאו קנקן עם כוסות לכולנו מבלי שביקשנו.

האוכל בבומביקס מורי הוא מגוון, משלב מספר מטבחים של דרך המשי ומזמן הזדמנות לגרות את החושים עם אוכל מעניין, מתובל ולפעמים עוקצני, שלא ישאיר אותכם אדישים! הבילוי בבומביקס מורי הוא יותר מארוחה במסעדה, הוא חוויה רב חושית, יציאה למסע של ריחות וטעמים – יציאה מהשגרה והזדמנות להרגשה של חוץ לארץ!

מידע: בומביקס מורי – מסעדת פאן – אסייתית/ שלמה המלך 35, קרית אונו/ 03-5088999

גילוי נאות: הייתי אורחת המקום