אחת הדרכים
המלהיבות למצדה היא בשביל הנחש. השביל מתפתל מרגלי מצדה מכיוון ים המלח. הזמן הטוב
ביותר להגיע לשביל הוא כשעה לפני הזריחה. אז נפתחים שערי הגן הלאומי, והתזמון כזה
שעד הזריחה מגיעים למעלה, או לפחות מספיק למעלה בשביל תצפית יפה על הזריחה. אל
תדאגו, הולכים בחושך ממש קצת ומהר מאוד יש כבר אור. כדאי לבדוק באתר מתי הזריחה
בתאריך שאתם מגיעים ומתי הם פותחים. אנחנו ביקרנו בחודש מאי וזה היה בסביבות השעה
חמש.
כדאי להצטייד בנעלים נוחות, מים, וארוחת בוקר קלה וכמובן במזומנים
לתשלום הכניסה ולרכבל אם אינכם יורדים ברגל. העליה לוקחת 40-60 דקות בדרך כלל.
אחרי הכניסה לגן (שם גובים דמי כניסה) מגיעים לשלט המכוון לשביל הנחש.
השביל ארוך, תלול ומתפתל. וכשמתחילים לעלות רואים את הנוף לים המלח
ולהרי אדום. בהתחלה הוא פחות תלול ולקראת הסוף יש המון מדרגות. בהחלט אתגר אבל
אפשרי למי שמצבו הגופני טוב. גם ילדים יכולים!
במעלה השביל רואים את השלט של השביל – ליורדים.
והשלט הקטן שעליו מספר (1) עם סמל אוזניות (למדריך הקולי) מציין את
ההגעה למצדה – איזה כייף!
כשעולים למעלה השמש עולה. לצערנו היה ערפילי אז הזריחה היתה פחות
מרשימה, אבל עדיין יפה. זה הזמן להנות מהנוף, השמש העולה ולנצל את ההפוגה
לשתיה ולארוחת בוקר קלה (שסחבתם איתכם על הגב, כי למעלה אין שום אפשרות לקנות
כלום, בכל אופן לא בחמש בבוקר שזו השעה בה הגענו למעלה).
הביקור בשעות הבוקר המוקדמות מאפשר להנות מהמקום כשיחסית הוא ריק
וקריר. גם כאן יצפו לכם הרבה מדרגות בכל מקום…וכמובן הנופים המרהיבים!
אחד היתרונות הנוספים של הביקור בשעות הבוקר המוקדמות במקום הוא
שפוגשים חיות קטנות ואפשר להתקרב אליהן, הציפורים אוכלות מהידיים של הילדים!
אחרי שחרשתם את המצדה וכל מה שיש לראות שם, בשמונה נפתח הרכבל וניתן
לרכוש כרטיס ולרדת!
הנוף מהרכבל מרשים ומגיעים תוך דקותיים למטה. בתחנה התחתונה יש
מוזיאון עם מוצגים, שירותים, קיוסק ומסעדות. אבל אנחנו ויתרנו על ארוחה במקום
והגענו למלון שלנו בדיוק בזמן לארוחת בוקר מאוחרת!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה